בתאריך 31.3.13 הגיעה התובעת אל בית עסקו של הנתבע – סטודיו לקעקועים ופירסינג בחדרה, ובקשה ממנו לקעקע על אמת ידה השמאלית ציור של פרפר ומפתח סול – תהליך שבו מוחדר לעור צבע באמצעות מחט.

בעתירתה לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך של 12,000 ₪, טוענת התובעת כי עוד בערבו של אותו היום בו בוצע הקעקוע, היא חשה תחושת נימול באצבעות כף ידה וגם הבחינה בכך שהקעקוע עצמו התנפח ומסביב לו נראה סימן כחול גדול. משכך, פנתה התובעת אל חדר המיון בבית החולים "הלל יפה בחדרה" ונבדקה על ידי רופאה שסברה כי מדובר ב"המטומה" (שטף דם) והפנתה אותה ל"בירור של אנמיה בקהילה" אותו היא ביצעה לטענתה וממצאיו היו תקינים. דא עקא, שמכיוון שבחלוף כחודש הסימן הכחול הגדול שהיה מסביב לקעקוע נותר על ידה, פנתה התובעת אל הנתבע שוב וזה אמר לה כי הכתם מהווה תוצאה של "פעילות אינטנסיבית של תשע מחטים שעבדו על ידה", כי מדובר בצבע וכי זוהי תופעה שתחלוף עם הזמן. משהדבר לא קרה פנתה התובעת אל הנתבע פעם נוספת וגם הפעם – כך לדבריה, אמר לה הלה ש"גג חצי שנה, שנה, זה יעבור לה". בחלוף מספר חודשים נוספים פנתה התובעת אל הנתבע בשלישית, אלא שבהגיעה אל בית עסקו היה הנתבע עסוק , הבטיח כי יחזור אליה אך לא עשה כן.

לתמיכת טענותיה צרפה התובעת את תעודת חדר המיון מיום 1.4.13 בשעה 00:16 (ת/1) ובמהלך הדיון הציגה בפני את הקעקוע שמסביבו אכן נראה כתם כחול בהיר גדול למדי.

התובעת נמנעה מהגשת חוות דעת רפואית או אחרת שכן הדבר היה כרוך לטענתה בתשלום סכום גבוה מדי עבורה.
מנגד, טען הנתבע כי בפעם השניה בה התובעת הגיעה אל בית עסקו לאחר ביצוע הקעקוע הנ"ל היתה בחלוף כשבועיים שלושה ואז טענה היא כי חסר קצת צבע בקעקוע והוא עשה לה תיקון.

לשאלתי האם הוא נוהג לצייד את לקוחותיו בהנחיות כתובות לגבי הטיפול בקעקוע או תופעות הלוואי שעלולות להופיע בעקבותיו, השיב הנתבע: "…אנחנו מסבירים להם בפירוט בעל-פה ומי שמבולבל מדי או לא מבין, אנחנו מוציאים לו את זה כתוב, גם הוראות הטיפול מופיעות אצלנו באתר ואנחנו זמינים תמיד לשירות בטלפון…". בהמשך אישר הנתבע כי בחלוף תקופת זמן מסוימת חזרה התובעת ו"הראתה לו משהו שהוא היה צריך להתאמץ לראות…". למשמע הערתי לפיה הכתם הכחול מסביב לקעקוע שעל אמת ידה של התובעת נראה היטב, אמר הנתבע כי לתובעת אין כל הוכחה הקושרת את הכתם הזה לעבודה שבוצע על ידו והוסיף:

"אני מקעקע בחדרה 17 שנים, קעקעתי הרבה אנשים פה. אני עובד עם אנשים מרוצים ולקוחות חוזרים וגם היא (התובעת – ר.ס.מ) עשתה אצלי בעבר קעקועים וגם חזרה אלי. אין לי מושג ממה הכתם נגרם אבל זה לאו דווקא מהעבודה שלי… אין אצלנו תופעות לוואי כאלה…".

התובעת הכחישה מכל וכל את טענת הנתבע לפיה הוא ביצע בה, לבקשתה, תיקון של הקעקוע ואמרה: "לא נעשה לי שום תיקון של צבע, גם לא אחרי שבועיים. במועד שבו עשו לי את הקעקוע הייתי עם חבר שעשו לו קעקוע גם כן ואחת מהאותיות התקלפה והוא חזר לתיקון איתי ביחד אבל לי לא תיקנו שום דבר אלא רק לו". בנוסף לכך ציינה התובעת כי שכחה לספר קודם לכן שבעת ביצוע הקעקוע אמר לה הנתבע כי הוא משתמש בצבע חדש.

בהקשר זה ובתשובה לשאלתי אמר הנתבע כי הוא אינו נוהג לתעד את עבודתו מעבר להוצאת חשבוניות שגם עליהן לא מופיעים שמות לקוחותיו וגם לא סוגי הקעקועים שבוצעו.

שותפו של התובע לעסק, מר ניר תמיר בקש להוסיף ואמר: "אישית אני חושב שאין קשר ישירות אלינו. יכול להיות מאות דברים. יכול להיות שהגוף שלה ספציפית באותו זמן היא היתה חולה או כל מיני דברים כאלה שהשפיעו על זה. הצענו לה, שיש עבודה עם קצת רקע מסביב, לעשות לה עוד תיקון קטן שיפתור את הבעיה… אפשר לתקן את זה ברקע אפור. כשעושים קעקוע מכניסים באמצעות מחט צבע לעור, כדוריות דם לבנות מתייצבות מסביב לכל מולקולת צבע והן מוודאות שהצבע הזה לא יזוז. אם התהליך הזה לא קורה אז יש פה בעיה רפואית. נתנו גם אפשרות נוספת שזה משהו חריג וכשהתובעת אומרת שזה לא היה ולא נברא, אני אומר שזה לא נכון כי אנחנו הצענו לה והיא אמרה שהיא לא סומכת עלינו…".

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והתובעת הצהירה כי אם אורה לה להיבדק על ידי מומחה היא תעשה כן, הודעתי להם כי החלטתי בנוגע לצורך בהגשת חוות דעת רפואית או אחרת תינתן על ידי בהמשך ותודע להם.

הנטל להוכיח את הטענה בדבר רשלנות הנתבע בביצוע הקעקוע ואת הנזק שנגרם לה כתוצאה מהאופן שבו הוא בוצע, רובץ על התובעת. כאן המקום להעיר כי בהחלטתי מיום 28.2.16, כחודש וחצי לאחר המועד בו הוגשה התביעה, הבהרתי לה כי תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף הכרוכות בהשמעת עדים מומחים אינן נשמעות בבתי המשפט לתביעות קטנות, כך שאם היא תחליט להצטייד בחוות דעת מומחה יועבר התיק לבית משפט השלום, אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן והותירה את הדיון בבית משפט זה.

גרסת התובעת נשמעה לי מהימנה והיא הותירה עלי רושם חיובי כמי שהקפידה לדייק בדבריה, דבר שהנתבע לא הצליח לעשותו, ככל הנראה בשל הלקוחות הרבים שאותם הוא מקעקע מדי יום. זו היתה לדעתי הסיבה לכך שהתובע ייחס את התיקון שבוצע בקעקוע של ידיד התובעת, לה עצמה, והתייחסותו המזלזלת לאופי הכתם שנותר על ידה ("…הראתה לי משהו שהייתי צריך להתאמץ לראות…"), השאירה עלי רושם לא טוב.

לאחר שעיינתי בגליון המיון שהוגש מטעם התובעת (ת/1) ויש בו כדי לחזק את טענותיה בדבר הכתם הכחול שנראה מסביב לקעקוע, אובחן בשעתו כ"המטומה" והסתבר בסופו של דבר ככתם קבוע שנותר על ידה עד היום – בחלוף יותר משלוש שנים מאז, הגעתי למסקנה כי דין תביעתה להתקבל בחלקה, אף מבלי שהוצגה בפני חוות דעת רפואית או אחרת בדבר הסיבה להופעתו של הכתם הזה. זאת מכיוון שלטעמי מדובר במקרה שבו "הדבר מדבר בעד עצמו" ודי במראה עיניים המלמד על כך שבעקבות ביצוע הקעקוע, נותר מסביב לו כתם קבוע גדול שנראה על פניו ככתם צבע בהיר יחסית לצבע הקעקוע עצמו, דהיינו כהתפרסות הצבע המקורי על פני שטח גדול יותר מזה שבו הוא אמור היה להישאר.

באשר לנזקים – התובעת לא הציגה בפני ראיות נוספות לנזקים שנגרמו לה והסתפקה בטענה לפיה במשך למעלה משנה היא הסתובבה עם חולצה ארוכה בקיץ עד שהחליטה שאין לה במה להתבייש והיא משיבה למי ששואל אותה כי "מדובר בעבודה לא טובה של הנתבע". במצב דברים זה לא אוכל לפסוק לזכותה פיצוי נוסף מעבר לזה המגיע לה לטעמי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, על פי דבריה שנשמעו לי מהימנים.

הנני מחליטה אם כן לחייב את הנתבע לפצות את התובעת בסך של XXXX בתוספת הוצאות המשפט בסך XXX ובסה"כ XXX ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.