בואו להכיר את סגנונות הקעקועים לשנת 2019
כל המקעקעים המומלצים בישראל במקום אחד
מכירים את זה שאני אוהבת לשתף אתכם במלא מידע לא שימושי שצברתי לאורך שנים של לימודי אמנות (שההורים מימנו לי בצער קודר כי לא הלכתי לרפואה)? אז היום ממש השקעתי בלאכול לכם ת’ראש ????..
כיפושששששששש לייי…והפעם פינתי תוקדש ל: ARTattoo
השפעת האמנויות הגראפיות על עולם האינק –
או בנימה עממית יותר…איך אפ’חד פה לא המציא את הגלגל ולכל סגנון יש אמא ואבא זקנים אחושלוקי (ודוד רחוק ששולח ידיים כשהוא שיכור בחג) :
הפעם החלטתי להשתמש בדוגמאות של מקעקעים כחול לבן בלבד, כי מי שלא מפרגן לקבוצת הבית – סופו להיות קבור בחצר. קפיש?! מוהאהאהאהאאאאאאאא….)
1. דאדא – האמ’אמא המופרעת של הטראש פולקה…ואחד הז’אנרים האהובים עליי בכל הזמנים.
סגנון אוואנגארדי (יענו חלוצי והזוי) שהגאוניות שלו היא שהוא משתמש ובו זמנית כופר בכל החוקים האמנותיים הקלאסיים. בזכות הדאדא אמני טראש פולקה היום יכולים לבנות קומפוזיציות עמוסות ומטורפות עם טקסט, אימג’ים ומלא אלמנטים – כאוס מלא בהגיון. (באורגיה שממנה נולד הטראש פולקה השתתפו גם פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם, גרפיטי ועוד כאלה אבל זה לשיעור מתקדמים ביצ’ז)
דאדא: ראול הוסמן, 1923
טראש פולקה: סטודיו מומלץ לסגנון קעקועים טראש פולקה הוא דינמו תל אביב
2. אר נובו – אחחחח הנשים של מוחה (מוחה זה זבוב ברוסית ????);
תמיד מצוירות באאוטליין שחור עבה ונקי, נשיות, אלגנטיות ובפוזות ענוגות של אחרי שתי כוסות מרלו,
(אבל לפני הצ’ייסרים….צ’ייסרים זה אקספרסיוניזם). מוחה הוא הסבא השובב של כל הז’אנרים האילוסטרטיביים שמשתמשים בעיקר בקווים כדי לבנות דמות של..לרוב.. נשים מהממות, סימטריות וחסרות פגמים בלאט…
מת אבא’שלה ממתתתת …עם חיות/אלמנטים שהם הסופר פאוור של האישה. יענו איך בחורות עם אטטיוד רואות את עצמן בראש.
אר נובו: מוחה, 1900
אילוסטרטיבי: Jessica Astral Odyssey
3. אבסטרקט – איייןןןןןןןן..חולה על זה חולהה ????…היכולת להכיל הרבה רבדים ותנועה בתוך כמות מינימלית של אלמנטים שנעים במרחבים שונים אבל מתקשרים זה עם זה בזכות הקומפוזיציה. ובפחות אשכנזית…יענו זה כמו “טראש פולקה” אבל יותר מינימליסטי ופחות דרמטי.
אבסטרקט ציור (למעשה קאלאז’): פיקאסו, 1913
אבסטרקט קעקוע: VERA • Tattoo (אאאניייייייייייייי)
4. סוראליזם- ז’אנר שהשתמש בטכניקות ציור ורמת דיוק של ראליזם כדי לבנות סצנות לא ראליות בעליל.
באותה תקופה…אגבוש…סמים פסיכודליים היו מאוווד פופולריים. צירוף מקרים? איי דונט ת’ינק סו מיסטר. בנימה אישית, זה סגנון הציור הראשון שפגשתי (בתור רוסייה עולה חדשה מוזרה ובלי חברים, שגרה במושב של תימנים שאין בו מה לעשות חוץ מלפשוט לאמא על הסיפריה.
כן כן..הכינור הקטן בעולם מנגן לי..????????????).
סוראליזם ציור: סלבדור דאלי, 1938
מתמחים – גון בוי תל אביב
5. ראליזם- הז’אנר הכי מוקפד אאאאבבבר – כי אם זה לא העתק המציאות אחד לאחד – זה לא ראליזם. ל-א בלאט…”כמעט” לא נחשב! תמשיך להתאמן. מי שמתעסק בז’אנר הזה לא אמור להמציא ולו פיקסל אחד…הכל על טהרת היכולת להתבונן –
ולהעביר במדוייק מה שראה. לא לעצלנים כמוני ????.
ראליזם ציור: גוסטב קורבט, 1844
ראליזם קעקוע: Edan Weiss
6. דאבל אקספוז’ר – ובעברית צחה: “חשיפה כפולה”,
אחד הגילויים המטורפים והיפים של עולם הקעקועים ל2019 ועולם ההצילום (שהתגלה בטעות בתור פאק בשיטת הפיתוח של המצלמות הראשונות) שגלש גם לאמנויות הגרפיות..יענו לציור.. וכבר לא מחייב שימוש במצלמה אלא רק בדמיון עשיר וטכניקה ברמת ראליזם. זה בעצם כששתי תמונות שונות נטמעות אחת בשנייה ויוצרות או תנועה של אותה דמות או אפקט של שני עולמות משתלבים לאחד. קסום ומרגש לאללההה…באמת.
צילום: ריצ’רד מנספילד 1882
????
אאאאזזזזז….למרות האמונה הרווחת של אמנים רבים שהם “המציאו את הגלגל”, שהשמש זורחת להם מהרקטום ושיש להם בעלות על ז’אנרים אמנותיים – האמנות לא ממש מסכימה איתם..
כי הגלגל המציא אותנו, לא אנחנו אותו.
זה למה, בלאט.
המקום היחיד ששייך בלעדית לאמן הוא הביטוי הספציפי והאינדווידואלי שלו שנולד מתוך עולם המושגים הפרטי שלו וההיסטוריה הארוכה של האמנות, שהיא הרוח הגבית שלו …
וז-ה מקום קדוש (!) שמי שנוגע בו – יבואו בוריס ואיגור לשבור להם ברכיים.
????
– כמו תמיד נכתב בלשון זכר מטעמי עצלנות ולא שוביניזם.
– אף אחד מהמקעקעים שציינתי לא ביקש ממני, לא חבר שלי (חוץ מעידני כפרעליייווו ילד של אמא) ולא שילם לי כלום.
לא כואב לי לפרגן חינמוש ובאהבה.
– משכירה במחיר מופקע את שירותי בוריס ואיגור מהפסקה הקודמת לצורכי גבייה, שיחות “אל תברח אני לא מרביץ”, ופתרון סכסוכים בדרך לא ארץ.
????
שנהיה המקור ולא החיקוי…..אאאאאמן.
סו לונג ביצ’ז….אוהבת ????
